עפ״י כתב יד קופמן
שתי גנות זו על גבי זו והירק בנתיים – הרקע למשנה הוא תרבות הטרסות (מדרגות ההרים). שתי גינות בשני מפלסים שונים וקיר טרסה מפריד ביניהן. בקיר גדל מעט ירק. בין הבעלים של שתי הגינות חוזה קדום, בלתי ערוך ובלתי מנוסח, של שיתוף פעולה. אדמה ומים נגרפים מהמדרגה העליונה לתחתונה; אם בעל המדרגה העליונה יתרשל באחזקת המדרגה שלו אדמה תיסחף למדרגה התחתונה ומי הגשמים יקלחו בעוז ויזיקו, ואם בעל הגינה התחתונה יתרשל ויאפשר, למשל, לעץ לחתור תחת קיר המדרגה, הקיר המפריד יתמוטט והגינה של העליון תכורסם, וברבות הימים תתפורר לחלוטין. זה הקשר למשניות שבראשית הפרק. בכל המשניות מדובר באותו הסכם בלתי מנוסח בין שני שותפים. זאת ועוד, גם במשנתנו יש עליון ותחתון כמו בבית ועלייה, ובכלל משניות א-ד. למעשה משנה ה חריגה בפרק בכך שאין בה עליון ותחתון, אך יש בה שותפים ברמה אחרת.
המדרגה ההררית בארץ ישראל היא בדרך כלל מאונכת לחלוטין (קיר רגיל), בנויה אבני שדה, ולכל היותר מאפשרת גידול מעט ירק, בעל חשיבות משנית, בין סדקי האבנים. אלו הן הפרעות: ״אלו הן הסככות אילן שהוא מיסך על הארץ, והפרעות היוצאות מן הגדר״
(משנה אהלות פ״ח מ״ב). התיאור המופיע בספרות הפרשנית של קיר מדרגה אלכסוני ובו שטח גידול נרחב כמעט ואיננו קיים בארץ, אך מאפיין את נוף ההרים באזורים נרחבים באירופה (איור 31). ההבדל בין צורות הגידול נובע כנראה ממשק הגשמים. באירופה הגשמים יורדים כל השנה והאדמה מתקבעת בזכות שורשי העצים. כך ניתן לחרוש שדה באלכסון במורד ללא מדרגות. בארץ ישראל אופיינית תרבות המדרגות, שכן האדמה מתייבשת בקיץ ועם הגשמים היא עלולה להיסחף.
רבי מאיר אומר שלעליון ורבי יהודה אומר שלתחתון – ההבדל נובע מההיבט המשפטי המפורט להלן.
אמר רבי מאיר ומה אם ירצה עליון ליטול את עפרו אין כאן ירק – העליון יכול (רשאי) לחפור את שטחו ולהתיישר עם המדרגה התחתונה, וממילא קיר הטרסה ייעלם. יש להבין שהקיר עצמו רחב וחלקו העליון נראה כחלק מהגינה העליונה.
אמר רבי יהודה ומה אם ירצה התחתון למלאת גנתו עפר אין כאן ירק – התחתון יכול להגביה את הטרסה שלו, ואז תהיינה שתי גינות כאשר ביניהן קיר מפריד. בלשון אחרת, רשות הבעלים בעצם יורדת עד תהום ומגביהה לשמיים. בפועל בדרך כלל אין לכך ביטוי, שהרי איש איננו שולט בשמיים, אבל בעל נכס קנה גם את עומקו ורומו
(משנה בבא בתרא פ״ד מ״ב). במקרה זה רומו של אחד הוא עומקו של האחר, ונותרה בעלות כפולה.
אמר רבי מאיר וכי מאחר ששניהם יכולים למחות זה על ידי זה – העליון יכול לדרוש מהתחתון לא למלאות את גינתו והתחתון יכול למנוע את הורדת המפלס של המדרגה שמעליו. על מהותו המדויקת של המשפט עמדנו בראשית המשנה. בין שני הצדדים קיים הסכם שותפות קדמון, בלתי כתוב, המחייב כל אחד לשמור על המדרגות ולעבדן כהלכה. אם כן יש כאן הסכם שיתוף פעולה, ולכן הטיעונים הקודמים שהובאו כאילו כל אחד רשאי לבטל את הקיר המפריד אינם נכונים. אם כן מה הטיעון הקובע? מנין ירק זה חייא – או חייה, כלומר חי; צריך לבחון מהיכן הירק שואב את חיותו, להיכן שורשיו נוטים, למעלה או למטה. בדרך כלל השורשים יחפשו את הקרקע הקרובה, וממילא זו הגינה של העליון. רבי מאיר נסוג אפוא מהטיעון שלו, אך מציע טיעון אחר להגנת עמדתו. מה יטען רבי יהודה? אולי יקבל טיעון זה, ואולי יטען שיש לבדוק להיכן נופו של הירק נוטה (מהיכן ירק זה נושם). הרי הירק נושם מאווירו של תחתון. בכך מתקשרת המשנה למחלוקת קדומה, האם באילן הולכים אחר נופו או אחר עיקרו, כלומר שורשיו1.
רבי שמעון אומר כל שהעליון יכול לפשוט את ידו וליטול הרי הוא שלו והשאר שלתחתון – רבי שמעון מציע קנה מידה אחר של שליטה ונגישות בקלות
2. מי שבשבילו הירק נגיש יותר הוא בעליו. מהירושלמי (יב ע״ג) מובן שאין במשנה פסיקה ולכן הוא מציע ״יחלוקו״, או את ההצעה של רבי שמעון שבמשנה, בצורה אחרת (עד עשרה טפחים של תחתון). מעניין שהתנאים קרובים יותר לגישה של ״המוציא מחברו עליו הראיה״, ומחלוקתם נובעת מהשאלה היכן הירק מצוי, ואילו העמדה של ״יחלוקו״ איננה עולה במפורש. ״יחלוקו״ היא שיטת בית שמאי, כפי שפירשנו לעיל
(פ״א מ״א).
כאמור, לפנינו תופעה חריגה. בדרך כלל הנימוקים מגינים כל אחד על עמדתו הראשונה. במקרה זה רבי מאיר מציע נימוק שונה לאותה דעה, ואין במשנה ביטוי לטיעון מחודש והפוך של רבי יהודה. מעתה ניתן לתאר את התפתחות החשיבה של רבי מאיר באחת מהאפשרויות:
1. רבי מאיר אמר את דעתו, ונימקה. לאחר מכן נתקל בטיעון הפוך של רבי יהודה והבין ששני הנימוקים שגויים, ולכן בחר בטיעון מחודש. המשנה שימרה, לפי שיטה זו, את התפתחות מחשבתו של התנא. התנא מצטייר לא כמי שתמיד צודק (כמו שהחשיבה המאוחרת מנסה לתאר את הראשונים), אלא כחכם פתוח, מקשיב ומשתכנע.
2. לפנינו שתי מסורות על דעת רבי מאיר.
3. לבית המדרש הגיע מעשה לבירור, מעשה שאם היה ריאלי היה כשלעצמו חסר ערך, שהרי המדרגה ההררית עצמה מאפשרת קיום ירק דל בלבד. אך בבית המדרש, במקרה זה מפי רבי מאיר, נאמר שהירק שייך לעליון. לאחר מכן התפתח דיון בבית המדרש באותו דור או בדורות אחרים. הנימוקים ״אמר רבי מאיר״ ״אמר רבי יהודה״ אינם מדברי התנאים עצמם אלא הם ניסיונות של התלמידים ושל חכמים אחרים לנמק את דברי הרב, כלומר לשיטת רבי מאיר ניתן לטעון וכו׳. במקרה זה במהלך הבירור התברר שמה שהציעו לשיטת רבי מאיר בטעות יסודו, ובית המדרש חזר בו והציע נימוק אחר.
סיכום הפרק
לפי פרשנותנו למשניות הראשונות מתברר שכל הפרק עוסק בשימור של הסדרים קבועים. שני הצדדים מחויבים להסדר הקדום, גם אם מבחינה משפטית אין לפנינו חוזה. זה הסדר משכבר הימים, מעין ״תנאי יהושע״. הסבר זה מלכד את כל משניות הפרק. משניות א-ד עוסקות בהסדר בית ועלייה, מערה וגינה. משנה ה עוסקת בחוזר בו מהסכם חדש, ולאחר מכן בשימור הסדר קדום של ניצול רשות הרבים, ומשנה ו בשימור הסדר קדום, שוב על רקע ההר הארץ-ישראלי (כמו משנה ד), אך לא במקרה של התמוטטות, אלא במקרה של ניצול קיר הביניים.
בפרק העוסק בהלוואה או בהחכרה, וכן בפרק המשכון (פ״ט) זוהתה תפיסה חברתית של הגנה על מי שנתפס בעיני חז״ל כחלש וכעני. העני זוכה בפרקים אלה להגנה נרחבת המעמידה את הצד השני במצב של חולשה משפטית. לעומת זאת בפרק שלנו בעל העלייה זוכה להגנה. בעל העלייה איננו העני או החלש בדווקא, אלא האינטרס של המשנה הוא שימור השותפות. לא נאמר מה קורה כאשר בעל העלייה איננו רוצה לשקם את עלייתו. מן הסתם הוא רשאי לעזוב ולהשאיר את בעל הבית לנפשו. יש להניח שלבעל הקומה התחתונה גם אין אינטרס מוצק לשמר את בעל העלייה מעליו, אדרבה, הוא ישמח לקבל את זכות בניית העלייה לעצמו (לעת מצוא וחפץ). האינטרס המובהק שבפרק הוא שימור השותפות, שימור ה״סטטוס קוו״ של איזון האינטרסים.
במבוא למסכת זרעים הצענו בצורה סדורה את מפת האינטרסים והמגמות של חז״ל ואת איזונם במערכת המשפטית.
(סיום)
ביבליוגרפיה
אבות דרבי נתן, מהדורת שכטר, ש״ז, וינה, 1887.
אבי יונה, גיאוגרפיה היסטורית – אבי יונה, מ׳, תשכ״ג, גיאוגרפיה היסטורית, ירושלים.
אביעם, שיחין – טרם פורסם.
אגדת בראשית, מהדורת ווארשא, תרל״ו.
אגרת רב שרירא גאון, מהדורת לוין, ב״מ, חיפה, תרפ״א.
אדן-ביוביץ, כלי חרס – Adan-Bayewitz, D., 1993, Common Pottery in Roman Galilee, A Study of Local Trade, Jerusalem.
אדן-ביוביץ ואחרים, שיחין – Adan-Bayewitz, D. et al., 1995, "Excavations at Sepphoris: The Location and Identification of Shikhnin", II, IEJ 45, pp. 171-187.
אדן-ביוביץ ופרלמן, שיחין – Adan-Bayewitz, D. and Perlman, I., 1990, "The Local Trade of Sepphoris in the Roman Period״, Israel Exploration Journal 40, pp. 153-172.
אונא, ויו שין – אונא, א׳, תש״מ, ״ויו שין מתחלפין במשנה״, סיני פז, עמ׳ קה-קיח.
אונא, כף – אונא, א׳, תשל״ד, ״כ״ף האימות בפסוק ובמשנה״, תרביץ מג, עמ׳ 223-220.
אונגר, שורת הדין – אונגר, י׳, תשס״ב, ״ ׳למען תלך בדרך טובים׳ – על הפסיקה לפנים משורת הדין״,בתוך הנ״ל (עורך), קובץ משפטי ארץ, עפרה, עמ׳ 448-442.
אופנהיימר, מעוררים – אופנהיימר, ב׳, תש״כ, ״המעוררים – מנהג פולחני עתיק מן המזרח התיכון״, לשוננו סד, עמ׳ 174-163.
אופנהיימר, קבוצות – אופנהיימר, א׳, תשנ״ה, ״קבוצות אתניות ומסגרות דתיות בספרות התלמודית״, בתוך: אופנהיימר, א׳ וכשר, א׳ (עורכים), דור לדור, משלהי תקופת המקרא ועד חתימת התלמוד – ספר היובל לי׳ אפרון, רמת גן, עמ׳ 214-209.
אופנהיימר, רבי ינאי – אופנהיימר, א׳, תשל״ח, ״אילין דבי רבי ינאי״, מחקרים בתולדות עם-ישראל וארץ-ישראל, ד, עמ׳ 145-137.
אוצר הגאונים, מהדורת לוין, ב״מ, חיפה וירושלים, תרפ״ח-תש״ג.
אור זרוע, ר׳ יצחק בר׳ משה נ״ע מווינה, זיטאמיר, תרכ״ב.
אור שמח, רבי מאיר שמחה הכהן, ירושלים, תשמ״ב.
אורבך, ההלכה – אורבך, א״א, 1984, ההלכה, מקורותיה והתפתחותה, גבעתיים.
אורבך, הפקר – אורבך, א״א, תשל״ט-תש״ם, ״הפקר: משהו על המוסד ומקומו במציאות ההיסטורית״, שנתון המשפט העברי ו-ז, עמ׳ 28-17.
אורבך, חז״ל – אורבך, א״א, תשל״א, חז״ל אמונות ודעות, ירושלים.
אטלס, בגנבתו – אטלס, ש׳, תשל״ו, ״בגנבתו ולא בזממו״, תרביץ מה, עמ׳ 53-46.
איכה רבה, מהדורת באבער, ש׳, וילנא, תרנ״ט.
אלבק, דבר שלא בא – אלבק, ש׳, תשל״ד, ״דבר שלא בא לעולם״, סיני עד, עמ׳ 119-97.
אלבק, השלמות – אלבק, ח׳, תשי״ב, השלמות לפירוש המשנה, מצוי בסוף אלבק, פירוש.
אלבק, מבוא – אלבק, ח׳, תשי״ט, מבוא למשנה, ירושלים ותל אביב.
אלבק, עריכת המשנה – Albeck, Ch., 1936, Untersuchungen Ueber Die Redaction der Mischna, Berlin.
אלבק, פירוש – אלבק, ח׳, תשי״ב, פירוש לשישה סדרי משנה, ירושלים ותל אביב.
אלבק, קניין – אלבק, ש׳, תשל״ב, ״תולדות דרכי הקניין, בתלמוד״, בר-אילן ט, עמ׳ 278-246.
אלון, המשפט העברי – אלון, מ׳, תשל״ג, המשפט העברי, ירושלים.
אלון, מחקרים – אלון, ג׳, תשי״ז-תשי״ח, מחקרים בתולדות ישראל בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד, א-ב, ירושלים.
אלון, פראירתרין – אלון, ג׳, תשכ״ז, ״פראירתרין״, בתוך: אלון, מחקרים, ב, עמ׳ 76-48.
אלון, תולדות – אלון, ג׳, תשט״ו, תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, תל אביב.
אליאש, ריבית – אליאש, ב״צ, 1978, ״שורשיה הרעיוניים של ההלכה – פרק בהלכות ריבית במשנה ובתלמוד״, שנתון המשפט העברי ה, עמ׳ 78-7.
אלמן, תוספתא פיסחה – Elman, J., 1999, "Orality and the Transmission of Tosefta Pisha in Talmudic Literature", in: Fox, H. and Meacham, T. (eds.), Introducing Tosefta, New York, pp. 123-180.
אסתר רבה, קושטא, רע״ד או ר״פ.
אפיפניוס, על המשקלות – Epiphanius, De Mensuris et Ponderibus, PG 43, pp. 238-294 (Dean, J.E., 1935, Chicago). ראו גם דין, אפיפניוס.
אפלבאום, הווילה – אפלבאום, ש׳, תשמ״ז, ״בעיית הוילה הרומית בארץ ישראל״, ארץ-ישראל יט, עמ׳ 5-1.
אפלבאום, יהודה – Applebaum, S., 1989, Judea in Hellenistic and Roman Times, Leiden.
אפרתי, מודה במקצת – אפרתי, י״א, תשמ״א, ״אור חדש על נושא ישן: [על] צבי אריה שטיינפלד, ׳מודה במקצת׳ ״, שמעתין 64, עמ׳ 78-75.
אפשטיין, מבוא – אפשטיין, י״נ, תש״ח, מבוא לנוסח המשנה, ירושלים.
אפשטיין, מבואות – אפשטיין, י״נ, תשי״ז, מבואות לספרות התנאים, ירושלים ותל אביב.
אפשטיין, מחקרים – אפשטיין, י״נ, תשמ״ד-תשנ״א, מחקרים בספרות התלמוד ובלשנות שמית, א-ד, ירושלים.
אפשטיין, פירוש הגאונים לטהרות – אפשטיין, י״נ, תשמ״ג, פירוש הגאונים לסדר טהרות, ירושלים.
ארבעה טורים, רבי יעקב ברבי אשר, מהדורת וארשה, תרמ״ב.
אשל, קומראן – אשל, ח׳, 2009, קומראן, מדריך כרטא, ירושלים.
אשל ופיקסלר, קריעת גט – אשל, ח׳ ופיקסלר י׳, תשס״ו, ״קריעת גיטין החל בתקופת מרד בר-כוכבא לאור הממצאים ממדבר יהודה״,סידרא כח, עמ׳ 87-81.
באומגרטן, משקין – Baumgarten, J.M., 1995, "Liquids and Susceptibility to Defilement in 4Q Fragments״,JQR 85, pp. 91-101.
באר, ציורים – באר, ש׳, 1984, בעקבות הסקר הארכיאולוגי בגליל המערבי 1983-1977, חוברת פנימית, מועצה אזורית מטה אשר.
בוט, טהרה – Booth, R.P., 1986, Jesus and the Laws of Purity, JSNTS 13, Sheffield.
בורקט, דת הלניסטית –Burkert, W., 1985, Greek Religion, Cambridge.
ביובסקי, המאה החמישית –Bijovsky, G., 2000-2002, "The Currency of the Fifth Century C.E. in Palestine: Some Reflections in Light of the Numismatic Evidence״, Israel Numismatic Journal 14, pp. 196-210.
ביכלר, בית שמאי – ביכלר, א׳, 1905, ״הלכות למעשה כבית שמאי בזמן הבית ואחר החורבן״, בתוך:Krausz, S. and Weisz, M. (eds.), Emlékkönyv Bloch Mózes tiszteletére életének kilencvenedik, évfordulója alkalmából kiadják tanitványai, Sefer ha Yovel Mosheh Aryeh Bloch, Budapest, pp. 21-30.
ביכלר, נטילת ידיים – Büchler, A., 1909-1910, "The Law of Purification in Mark 7.1-23״, ExpTim 21, pp. 34-40.
בלומנר, קדמוניות – Blümner, H., 1911, Die Römischen Privataltetumer, München.
בלייך, ריבית – Bleich, J.D., 1981,"Mortgage Loans in Survey of Recent Halakhic Periodical Literature״,Tradition 19, pp. 152-154, 157-162.
בן אליהו, תודעת ארץ ישראל– בן אליהו, א׳, תשע״ד, בין גבולות תחומי ארץ-ישראל בתודעה היהודית בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים.
בן מנחם ואטינגר, סוגיות – בן מנחם, ח׳ ואטינגר, ש׳, 2006, סוגיות במשפט עברי, תל אביב.
בן שלום, יבנה – בן שלום, י׳, תשמ״ז, ״מרגלא בפומיהו דרבנן דיבנה״, מלאת ב, עמ׳ 175-151.
בנקס, ישו – Banks, R., 1975, Jesus and the Law in the Synoptic Tradition, Cambridge.
בעל המאור על הרי״ף, נדפס בתלמוד ש״ס וילנא.
בקון, שנים אוחזין – בקון, ג׳, תשכ״ב, ״סוגיית שנים אוחזין בטלית״, תרביץ לב, עמ׳ 298-296.
בר, סוס – בר, מ׳, תשנ״א, ״רכיבה על סוסים בארץ-ישראל בתקופת המשנה והתלמוד״, קתדרה 60, עמ׳ 35-17.
בראנד, כלי חרס – בראנד, י׳, תשי״ג, כלי החרס בספרות התלמוד, ירושלים.
בראשית רבה, מהדורת טהעאדאר-אלבק, הוצאת צילום, ירושלים, 1965.
ברודי, רב נטרונאי – ראו תשובות רב נטרונאי בר הילאי גאון.
ברנד, דבר שלא בא – ברנד, י׳, תשע״ד-תשע״ה, ״דבר שלא בא לעולם: הלכה וגלגוליה״, שנתון המשפט העברי כח, עמ׳ 44-1.
ברנרד, פירוש – Bernard, J.H., 1985, A Critical and Exegeticl Commentary on the Gospel According to St. John, New International Critical Commentary, Edinburgh.
ברקאי, מטבעת סקיתופוליס – Barkay, R., 2003,The Coinage of Nysa-Scythopolis, Jerusalem.
בשן, שורת הדין – בשן, א׳, תש״ל, ״לפנים משורת הדין בספרות ההלכה״, דעות לט, עמ׳ 243-236.
גודמן, המעמד השליט – Goodman, M., 1987, The Ruling Class of Judaea, Cambridge.
גולאק, דיני קרקעות – גולאק, א׳, תרפ״ט, לחקר תולדות המשפט העברי בתקופת התלמוד, א, דיני קרקעות, ירושלים.
גולאק, משכנתא – גולאק, א׳, תר״ץ, ״משכנתא של קרקעות בדיני התלמוד״, תרביץ א, עמ׳ 92-81.
גולאק, ספר השטרות – גולאק, א׳, תשנ״ד, השטרות בתלמוד, קצוף, ר׳ (עורך), ירושלים.
גולאק, שולחני – גולאק, א׳, תרצ״א, ״עסקי השולחני לפי דיני התלמוד״, תרביץ ב ב, עמ׳ 171-154.
גולדברג, שבת – גולדברג, א׳, תשל״ו, פירוש למשנה מסכת שבת, ירושלים.
גיאוניקה –Ginzberg, L., 1968, Geonica, New york (Second Edition).
גיטלר וויסבורד, מטבעות – Gitler, H. and Weisburd, D., 2005, "Coin Finds from Villages in Palestine during the Late Roman and Byzantine Periods (A.D. 383-696/7): A Quantitative Examination of Monetary Distributions", in:Lefort, J., Morrisson, C. and Sodini, J.P. (eds.), Les Villages dans l’Empire Byzantine (IVe-XVe siecle), Paris, pp. 539-552.
ג׳יירוס, מטמונים – Jairos, B., 1992, Rural Communities in the Late Empire A.D. 300-700, Monetary and Economy Aspects, Dissertation, Oxford.
גילת, המושגים – גילת, י״ד, תשכ״ט, ״מדאורייתא לדרבנן״, בתוך: מלמד, ע״צ (עורך), ספר זכרון לבנימין דה פריס, ירושלים, עמ׳ 93-84.
גילת, פרקים – גילת, י״ד, תשנ״ב, פרקים בהשתלשלות ההלכה, רמת גן.
גינצבורג, פירושים – גינצבורג, ל׳, תשכ״א, פירושים וחדושים בירושלמי, א-ד, ניוארק.
גינצברג, שרידי ירושלמי– גינצברג, א׳, תרס״ט, שרידי הירושלמי, נויארק.
גלנר, לאומיות – Gellner, E., 1983, Nations and Nationalism, Oxford.
גמורן, הלוואה – Gamoran, H., 1970, The Jewish View of Lending Money in Biblical and Talmudic Times, Dissertation, University of Oklahoma, Oklahoma.
גמורן, ריבית – Gamoran, H., 1976, "Talmudic Usury Laws and Buisnes Loans״, Journal for the Study of Judaism in the Persian, Hellenistic and Roman Period 7, pp. 129-142.
גמורן, ריבית א – Gamoran, H., 1981, "The Talmudic Law of Mortgages in View of the Prohibition against Lending on Interest״, Hebrew Union College Annual 52, pp. 153-162.
גנזי שעכטער, גינצבורג, י״ל, א-ג, ניוארק, תרפ״ט.
גרוסמן, אונאה – גרוסמן, א׳, ת״ש, דיני אונאה בספרות התנאים, עבודה לתואר שני, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
גרוצ׳י, סרקופגים –Garrucci, R., 1873-1881, Storia della arte cristiana nei primi otto secoli della Chiesa, Roma.
גרין, לוקס – Green, J.B., 1997, The Gospel of Luke, The New International Commentary onLuke,Grand Rapids.
דה פריס, בבא מציעא – דה פריס, ב׳, תש״י, ״משנה ותוספתא בבא מציעא״, תרביץ כ, עמ׳ 83-79.
דה פריס, הלכות אחדות– דה פריס, ב׳, תשי״א,״לצורתן הקדומה של הלכות אחדות״, תרביץ כב, עמ׳ 156-153.
דה פריס, המושגים – דה פריס, ב׳, תשכ״ב, ״המושגים דאורייתא ודרבנן בהתפתחותם״, בתוך הנ״ל, תולדות ההלכה, עמ׳ 95-69.
דה פריס, מכות – דה פריס, ב׳, תשי״ז, ״משנה ותוספתא מכות״, תרביץ כו, עמ׳ 261-255.
דה פריס, תולדות ההלכה – דה פריס, ב׳, תשכ״ב, תולדות ההלכה התלמודית, תל אביב.
דוגלס, טהרה וסכנה – Douglas, M., 1966, Purity and Danger: An Analysis of the Concepts of Pollutionand Taboo, London.
דונקן-ג׳ונס, כלכלה – Duncan-Jones, R., 1982, The Economy of the Roman Empire, Cambridge.
דין, אפיפניוס – Dean, J.E., 1935, Epiphanius' Treatise on Weights and Measures: The Syriac Version, Chicago.
דינור, כוהנים – דינור, י׳, תשל״ג, הכהונה – מעמדה החברתי והכלכלי בתקופת המשנה והתלמוד, עבודה לתואר שני, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
דינרי, מיאון – דינרי, י׳, תשמ״א-תשמ״ג, ״השתלשלות תקנת המיאון (פעלו של ר’ מנחם ממירזבורג)״, דיני ישראל יא, עמ׳ שיט-שמו.
דיקשטיין, המטבח – דיקשטיין, ט׳, 2011, המטבח היהודי בתקופת המשנה והתלמוד, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן.
דלמן, עבודה –Dalman, G., 1928-1942, Arbeit und Sitte in Palaestina, 7 vols., Gütersloh.
דן, העיר הביזאנטית – דן, י׳, תשמ״ד, חיי העיר בארץ-ישראל בשלהי העיר העתיקה, ירושלים.
דקדוקי סופרים – ראו רבינוביץ׳.
היינמן, הלכה קדומה – היינמן, י׳, תשכ״ט, ״תרגום שמות כד ד וההלכה הקדומה״, תרביץ לח, עמ׳ 296-294.
הירשפלד, הבית – הירשפלד, י׳, 1987, בית המגורים הארץ-ישראלי, ירושלים.
הירשפלד, רמת הנדיב – Hirschfeld, Y., 2000, Ramat Hanadiv Excavations Final Report of the 1984-1998 Seasons, Jerusalem .
הירשפלד, שינויים – הירשפלד, י׳, תשנ״ו, ״שינויים בדפוסי ההתיישבות של האוכלוסייה היהודית הכפרית לפני המרידות ברומאים ואחריהן״, קתדרה 18, עמ׳ 18-1.
הכהן, באמת אמרו – הכהן, מ׳, תשכ״ג, ״אמרו ובאמת אמרו״, בתוך: (ללא שם עורך), ספר היובל לרבי חנוך אלבק, ירושלים, עמ׳ 187-177.
הלבני, חזקת הבתים – הלבני, ד׳, תשס״א, ״לפירושה של המשנה הראשונה בפרק חזקת הבתים״, ספר בר-אילן ל-לא, עמ׳ 119-113.
הלברטל ושמש, מיאון – הלברטל, מ׳ ושמש, א׳, תשע״ג, ״על המיאון: תולדותיה הסבוכות של תופעה הלכתית חריגה״, תרביץ פב, עמ׳ 393-377.
הלכות גדולות, מהדורת הילדסהיימר, ע׳, ירושלים, תשל״ב.
הלכות פסוקות מן הגאונים, מהדורת מילר, י׳, קראקא, תרנ״ג.
הלכות קצובות, מהדורת מרגליות, מ׳, ירושלים, תש״ך.
הנשקה, משנה ראשונה – הנשקה, ד׳, תשנ״ז, משנה ראשונה בתלמודם של תנאים אחרונים: סוגיות בדיני שומרים, רמת גן.
הרינגטון, טהרת חולין – Harrington, H.K.,1995, "Did the Pharisees Eat Ordinary Food in a State of Purity?״,JSJ 26, pp.42-54.
ווכר, העולם הרומי –Wacher, J. (ed.), 1990, The Roman World, London-NewYork.
ויזר, סעודה – Visser, M., 1991, The Rituals of Dinner: The Origins, Evolution, Eccentricities and Meaning of Table Manners, London.
וילסון, ירושלים –Wilson, C.W., 1975, The land of Judea & The Jerusalem environs, Including the Mountains of Ephraim and the Dead Sea Region, Introduction by Zev Vilnay, Jerusalem.
וינר וספראי, מטמונים – Waner, M. and Safrai, Z., 2001, "Shelf Life of Coins in Palestine Hoards during the Roman and Byzantine Periods״, Liber Annuus 51, pp. 305-336.
וינרוט, שורת הדין – וינרוט, א׳, תשס״א, ״כופין על ׳לפנים משורת הדין׳ ״, סיני קכח, עמ׳ עב-עח.
ויס, משניות תוספתאיות – ויס, מ׳, תשנ״ד, ״פרקי משנה בעלי אופי תוספתאי״, קעמ״י 11, עמ׳ 62-55.
ויס, פוגמא – Weis, P.R., 1956-1957, "A Note on PUGMHI״, NTS 3, pp. 233-236.
ויס, רבי יוסי – ויס, מ׳, תשל״ד, ״לשיטת רבי יוסי ב׳הרחקת שכנים׳ ״, בר-אילן יב, עמ׳ 107-64.
ויצמן, שורת הדין – ויצמן, ט״י, תשס״ח, ״לפנים משורת הדין״, בתוך: בעדני, נ׳ (עורך), לתת; ההתנדבות והשירות הלאומי לאור המקורות, ירושלים, עמ׳ 179-173.
ורטהימר, בתי מדרשות – ורטהימר, א׳, תשל״ב, בתי מדרשות, א-ב, ירושלים.
ורמן, נכרים – ורמן, כ׳, תשנ״ה, היחס לגויים בספר היובלים ובספרות קומרן בהשוואה להלכה התנאית הקדומה ולספרות חיצונית בת התקופה, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
זהר, זהב – זהר, נ׳, 2016, ״הלכה שהיא כאגדה: פתרון חידון של צמד משניות בפרק ׳הזהב׳ ״, סידרא לא, עמ׳ 72-59.
זוסמן, סוגיות – זוסמן, י׳, תשכ״ט, סוגיות בבליות לסדרים זרעים וטהרות, עבודת דוקטור בשכפול, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
זידמן, תוספתא ומשנה – Zeidman, R., 1999, "An Introduction to the Genesis Nature of Tosefta, the Chameleon of Rabbinic Literature", in: Fox, H. and Meacham, T. (eds.), Introducing Tosefta, New York, pp. 40-73.
זליגמן, אוטופיה – Seligman, B.A., 1989, Order and Transcendence: The Role of Utopias and the Dynamics of Civilizations, New York.
חדושי הר״ן על מסכתות מגילה ומועד קטן, ירושלים, תשכ״ו.
חילופי מנהגים – מהדורת לוין, ב״מ, אוצר חילוף מנהגים בין בני ארץ ישראל ובני בבל, בני ברק, תשמ״ז; מהדורת מרגליות, מ׳, החילוקים שבין אנשי ארץ-ישראל ואנשי בבל, ירושלים, תרצ״ח.
חמדה גנוזה, מהדורת שניאורזאהן, ש״ז, ירושלים, תרכ״ג.
חסדי דוד, ר׳ דוד פארדו, ליוורנו, 1776.
חת, תחרות – חת, מ׳, תשנ״ו, ״תחרות מול יציבות בשוק ההון: היבטים מוסדיים״, רבעון לכלכלה 3, עמ׳ 440-423.
טאובנשלג, החוק בפפירוסים – Taubenschlag, R., 1944, The Law of Greco-Rom an Egypt of the Papyri, New York.
יוסף בן אפרים קרו – בתוך: ארבעה טורים.
ילקוט המכירי, ישעיהו משלי, מהדורת כהנא שפירא, י״ז, ירושלים, תשכ״ד.
ילקוט המכירי, תהילים, מהדורת בובר, ש׳, ירושלים, תשכ״ד.
ילקוט המכירי, תרי עשר, מהדורת גראינוף, א׳, לונדון, 1909.
ילקוט שמעוני, מהדורת שילוני, י׳, ירושלים, תשל״ג ואילך.
ירדני, תעודות – ירדני, ע׳, 2000, אוסף תעודות ארמיות עבריות ונבטיות ממדבר יהודה וחומר קרוב, ירושלים.
ירון, השפעות – ירון, דן, תשל״ח, ״השפעות הלניסטיות בעיר היהודית בארץ-ישראל במאות הרביעית והשישית לספירת הנוצרים״, קתדרה ח, עמ׳ 418-387.
כהן, בתירא –Cohen, S.G., 1972, "The Hellenistic Military Colony: A Herodian Example״, TAPA103, pp. 83-95.
כהן, מיאון – כהן, י׳, תשנ״ז, תקנות חז״ל ביחסי מיאון בין בני הזוג, עבודה לתואר שני, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
כהן, מעשים – Cohen, S.J., 1992, "The Place of the Rabbi in Jewish Society of the Second Century", in: Levine, L.I. (ed.), The Galilee in Late Antiquity, New York and Jerusalem, pp. 157-174.
כהן, ריבית – Cohen, A., 1974, The Development of the Prohibition against Usury in Jewish Law during the Mishnaic and Talmudic Periods, Master Thesis, Montreal.
כהן, שורת הדין – כהן, ש״י, ״לפנים משורת הדין״, בתוך: ליפשיץ, ח׳ ואחרים (עורכים), ספר אדם-נח; דברי תורה, הגות, מחקר והערכה, זכרון לר׳ אדם-נח ד״ר בראון, ירושלים, עמ׳188-165.
כהן, תחרות – כהן, נ׳, תשנ״ה, ״תחרות מסחרית וחופש עיסוק״, עיוני משפט יט, עמ׳ 393-353.
כסלו, הר ישי – כסלו, מ׳, תשס״ט, ״מזונם של שוכני מערת הר-ישי: מערת מפלט בזמן מרד בר-כוכבא״, מחקרי יהודה ושומרון יח, עמ׳ 214-201.
כץ, הלכה וכלכלה – כץ, י׳, תשנ״א, ״הרהורים על היחס בין דת לכלכלה״, תרביץ ס, עמ׳ 111-99.
כשר, יהודי מצרים – כשר, א׳, 1979, יהודי מצרים ההלניסטית והרומית במאבקם על זכויותיהם, תל אביב.
לוי, מילון – Levy, J., 1924, Wörterbuch über die Talmudim und Midrashim, Vienna.
לוין, אש – לוין, ח״י, תשל״ג, ״השתלשלות המושג ׳אשו משום חציו׳ ״, ספר בר-אילן יא, עמ׳ 48-26.
לוין, מחקרים – לוין, י״מ, תשמ״ג, מחקרים במדרשי הלכה ובספרות התלמודית, רמת גן.
לוין, מכילתות – לוין, ח״י, תשל״ט, ״פירושי המשניות במכילתא דרשב״י ותורת האמוראים״, ספר בר-אילן טז/יז,עמ׳ 69-59.
לוין, שליחות יד – לוין, ח״י, תשמ״ג, ״המושג ׳שליחות יד׳ לאור המכילתא דרשב״י ושני התלמודים״, בתוך:לוין, מחקרים, עמ׳ 192-173.
ליברמן, ההון – ליברמן, י׳, תשל״ג, ״שוק ההון: פרק במחשבה הכלכלית של חז״ל״, דיני ישראל ד, עמ׳ 123-109.
ליברמן, יוונים ויוונות – ליברמן, ש׳, תשכ״ג (תשמ״ד),יוונים ויוונות בארץ ישראל, ירושלים.
ליברמן, ירושלמי – ליברמן, ש׳, תשנ״ה, ירושלמי כפשוטו, ניו יורק וירושלים.
ליברמן, מחקרים – ליברמן, ש׳, תשנ״א, מחקרים בתורת ארץ-ישראל,ירושלים.
ליברמן, משנת בבא מציעא – ליברמן, ש׳, תשל״ה, ״משנת בבא מציעא ריש איזהו נשך ופירושה״, בתוך: יד רא״ם, קובץ לזכר אליעזר מאיר ליפשיץ (ללא שם עורך), ירושלים, עמ׳ 223-217.
ליברמן, תוספת ראשונים – ליברמן, ש׳, תשנ״ט, תוספת ראשונים, ירושלים וניו יורק.
ליברמן, תוספתא כפשוטה – ליברמן, ש׳, תשט״ו-תשמ״ח, תוספתא כפשוטה, ניוארק.
ליכטנשטיין, מגילת תענית – Lichtenstein, H., 1931-2, "Die Fastanrolle Eine Untersuchung zur Judisch-Hellenistechen Gesschichte״, HUCA VIII-IX, pp. 257-351.
לינדר, מזון טהור – Lindars, B., 1988, "All Foods Clean: Thoughts on Jesus and the Law", in: Lindars,B. (ed.), Law and Religion, Cambridge, pp. 61-72.
לנדמן, באמת אמרו – Landman, L., 1975, "In truth they said״, בתוך: הוניג, ש״ב ואחרים (עורכים), ספר היובל לכבוד ד״ר יהושע פינקל, ניו יורק, עמ׳ 138-123.
לפין, בבא מציעא – Lapin, H., 1995, "Early Rabbinic Law and the Social History of Roman Galiliee: A Study of Mishna Tractate Baba Masi'a״, Brown Judaic Studies 307, Atlanta.
לקוטי הרמב״ן למסכת תענית לתלמיד מתלמידי הרמב״ן, שאלוניקי, תק״ל.
מאן, התנ״ך – Mann, J., 1971, The Bible as Read and Preached in the Old Synagogue, New York.
מגיד משנה, הודפס על גיליון משנה תורה לרמב״ם, מהדורת תל אביב, 1959.
מגילות מדבר יהודה – Balliet, M. et al. (eds.), 1953-1995, DJD – Discoveries in the Judean Desert, Oxford.
מגילת המקדש – ידין, י׳, תשל״ז, מגילת המקדש, ירושלים.
מגילת תענית – ראו ליכשטנשטיין, מגילת תענית; נעם, מגילת תענית.
מדרש אסתר רבה, מהדורת תבורי, י׳ ועצמון, א׳, ירושלים, תשע״ה.
מדרש חדש על התורה, מהדורת וכמן, ג׳, ירושלים, תשע״ג.
מדרש משלי, בתוך: מדרששוחר טוב, מהדורתכהן, י׳, ירושלים, תשכ״ח.
מדרש קהלת רבה, מהדורת הירשמן,מ׳,ירושלים, תשע״ז.
מדרש שמואל, בתוך: מדרששוחר טוב, מהדורתכהן, י׳,ירושלים, תשכ״ח; מהדורת ליפשיץ, ב׳, ירושלים, תשס״ט.
מדרש תהילים (שוחר טוב), מהדורת בובר, ש׳, וילנא, תרנ״א.
מדרש תנאים לדברים, הופמן, ד״צ, ברלין, 1909-1908.
מדרש תנחומא, קושטא, רפ״ב ומנטובה, שכ״ג.
מדרש תנחומא-בובר, מהדורת בובר, ש׳, וילנא, תרמ״ה.
מוסקוביץ, פיקציה – Moscovitz, L., 2003, "Legal Fictions in Rabbinic Law and Roman Law: Some Comparative Observations״, Rabbinic Law in Its Roman and Near Eastern Context, Tübingen, pp. 105-132.
מורקהרדט, החיים הפרטיים ברומא – Marquardt, J.,1879, Das Privatleben der Römer,Leipzig.
מחזור ויטרי לרבנו שמחה, מהדורת הורביץ, ש׳, נירנברג, תרפ״ג; ד״צ, ניו יורק, תש״ך.
מטה, חוק – Mattha, G., 1975, The Demotic Legal Code of Hermopolis West, Hughes, G.R. (ed.), Cairo.
מילגרום, תהילים – Milgrom, J.,1991,Leviticus 1-16, Anchor Bible, Doubleday.
מילון בן יהודה – בן יהודה, א׳, 1959, מילון הלשון העברית, ירושלים ותל אביב.
מילקובסקי, נטילת ידיים – Milikowsky, Ch.,2000, "Reflections on Hand-Washing, Hand Purity and Holy Scripture in Rabbinic Literature", in:Poorthuis, M.J.H. and Schwartz,J. (eds.),Purity and Holiness: The Heritage of Leviticus, Leiden, pp.149-162.
מילר, פאול מסמוסטה – Millar, P., 1971, "Paul of Samosta, Zenobia and Aurelian״, JRS 61, pp. 1-13.
מילר, קהילה – Millar, P., 1987, "Empire Community and Culture in the Roman Near East Empire, Greek Syrian, Jews and Arabs״, JJJ 38, pp. 193-164.
מכילתא דרבי ישמעאל, מהדורת האראוויטץ, ח״ש ורבין, י״א, ד״צ, ירושלים, תש״ל.
מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, מהדורת אפשטיין, י״נ ומלמד, ע״צ, ירושלים, תשט״ו.
מלאכת שלמה, פירוש למשנה לר׳ שלמה עדני, הודפס בתוך משניות יכין ובועז, ירושלים, תשט״ז.
מלחמות היהודים, יוספוס פלביוס, מהדורת שליט, א׳, ירושלים ותל אביב, תשכ״ז.
מנדלס, ארץ ישראל – Mendels, D., 1987, The Land of Israel as a Political Concept in Hasmonean Literature, Tuebingen.
מסכת כלה, מהדורת היגער, מ׳, ירושלים, תש״ל.
מסכת סופרים, מהדורת היגער, מ׳, ניו יורק, תרצ״ד.
מסכתות זעירות, מהדורת היגער, מ׳, ירושלים, תש״ל.
מק-אדם, ערביה – MacAdam, H.I., 1985, Studies in the History of the Roman Province of Arabia, BAR 295, Oxford.
מקובי, טקס – Maccoby, H., 1999, Ritual and Morality, Cambridge.
מקובי, שטיפת כוס – Maccoby, H.,1982, "The Washing of Cups״, JSNT 14, pp. 3-15.
מקמילן, שפות –MacMullen, R., 1990, "Provincial Languages in the Roman Empire״,Changes in the Roman Empire, Princeton, pp. 32-40.
מרגליות, החילוקים – מרגליות, מ׳, תרצ״ח, החילוקים שבין אנשי ארץ-ישראל ואנשי בבל, ירושלים.
מרגליות, הלכות ארץ ישראל – מרגליות, מ׳, תשל״ד, הלכות ארץ ישראל מן הגניזה, ירושלים.
משנה שלמה, מהדורת ורטהימר, ש״א, ירושלים, תשנ״ב.
נבו, פגעים – נבו, ד׳, תשנ״ב, פגעים בגידולים חקלאיים והדברתם בארץ-ישראל בתקופת המקרא והמשנה, עבודת דוקטור בשכפול, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן.
נוה, אוסטרקונים – Nave, J., 1985, "Published and Unpublished Aramaic Ostraca״,Atiqot 17,pp. 114-121.
נוה, על חרס וגומא – נווה, י׳, תשנ״ב, על חרס וגומא, כתובות עבריות וארמיות מימי בית שני המשנה והתלמוד, ירושלים.
ניומן, מעשים – ניומן, ה׳, תשע״א, המעשים לבני ארץ – ישראל ורקעם ההיסטורי,ירושלים.
ניומן, שורת הדין – ניומן, י׳, תשמ״ד, ״מושגים של ׳לפנים משורת הדין׳ בתלמוד״, שבילין לג-לה, עמ׳ קיד-רכה.
ניוסנר, החברות – Neusner, J.,1960, "The Fellowship in the Second Jewish Commonwealth״, HTR 53, pp. 125-142.
ניוסנר, טהרה – Neusner, J., 1994, Purity in Rabbinic Judaism: A Systematic Account, Atlanta.
ניוסנר, טומאת מדף – Neusner, J., 1978-1979, "Scripture and Mishna: The Exegetical Origins of MADDAF״, PAAJR 46-47, pp.459-471.
ניוסנר, סדר טהרות – Neusner, J.,1974-1977, History of the Mishnaic Law of Purities, 22 vols., Leiden.
נעם, מגילת תענית – נעם, ו׳, תשס״ד, מגילת תענית – הנוסחים, פשרם ותולדותיהם, ירושלים.
סגל, בן סירא – סגל, מ״צ, תש״ג, ״רב סעדיה גאון ובן סירא״, בתוך: פישמן, י״ל (עורך), קובץ רב סעדיה גאון, ירושלים, עמ׳ צט-קא.
סגרדו, מזון – Sagredo, C.C.M., 2004, Cibi e Bancthetti nell̀antica Roma, Roma.
סדר עולם רבה, מהדורת רטנר, ב׳, ניו יורק, תשכ״ו.
סדר רב עמרם גאון, מהדורת גולדשמידט, ד׳, ירושלים, תשל״ב.
סירליאון (שירליאון, סיריליאו), תלמוד ירושלמי – רבינו שלמה סירליאו (שירליאון),תשי״ד-תשכ״ז, תלמוד ירושלמי סדר זרעים, מהדורת הלוי, ח״י,ירושלים.
סמית, לאומיות – Smith, A.D., 1986, The Origin of Nations,Oxford.
סנדרס, ההלכה עד למשנה – Sanders, E.P., 1990, Jewish Law from Jesus to Mishna, London and Philadelphia.
סנדרס, ישו ויהדותו – Sanders, E.P., 1965, Jesus and Judaism, London and Philadelphia.
ספר האשכול, מהדורת אלבק, ח׳, ירושלים, תשד״ם; מהדורת אויערבך,צ״ב, האלברשטאט, תרכ״ו.
ספר הישר, רבנו תם, מהדורת דן, י׳, ירושלים, תשמ״ו, מבוססת על הדפוס הראשון, ונציה, שפ״ה; מהדורת ראזענטהאל, ש״פ, ד״צ, ירושלים, תשנ״ג.
ספר המקצועות, מהדורת אסף, ש׳, תש״ז, ירושלים.
ספר השטרות, רבינו יהודה בר׳ ברזילי הברצלוני, מהדורת האלברשטם, שז״ח, ברלין, 1898.
ספר השטרות לרב האי – אסף, ש׳, תר״ץ, ״ספר השטרות לרב האי גאון״, מוסף תרביץ א, ירושלים.
ספר לחם שמים לרבנו יעב״ץ, מהדורת קליין, י״צ, ירושלים, תשי״ח.
ספר ערוגת הבושם, רבי אברהם ב״ר עזריאל, מהדורת אורבך, א״א, ירושלים, תרצ״ח ואילך.
ספר ערוך השלם, רבי נתן ברבי יחיאל מרומי, מהדורת קאהוט, ח״י, תל אביב, תש״ל.
ספר פתרון תורה, (המחבר אינו ידוע), מהדורת אורבך, א״א, ירושלים, תשל״ח.
ספר ראבי״ה, רבי אליעזר ברבי יואל הלוי, מהדורת אפטוביצר, א׳, ירושלים, תשכ״ד.
ספר שני לוחות הברית, רבי ישעיה הורוויץ, פיורדא, תקכ״ד; ירושלים, תשנ״ג.
ספראי, בימי הבית – ספראי, ש׳, תשנ״ד, בימי הבית ובימי המשנה, א-ב, ירושלים.
ספראי, הכלכלה – Safrai, Z., 1994, The Economy of Roman Palestine, London.
ספראי, הכרעה כבית הלל – ספראי, ש׳, תשנ״ד, ״הכרעה כבית הלל״, בתוך: ספראי, בימי הבית, א, עמ׳ 405-382.
ספראי, הלכה למשה מסיני – ספראי, ש׳, תש״ן, ״הלכה למשה מסיני, היסטוריה או תיאולוגיה?״,בתוך: זוסמן, י׳ ורוזנטל, ד׳ (עורכים), מחקרי תלמוד, ירושלים, עמ׳ 38-11 (= ספראי, בימי הבית, ב, עמ׳ 578-548).
ספראי, ייהודה של יהודה – ספראי, ז׳, תש״ס, ״ייהודה של ארץ יהודה״, בתוך: שוורץ, י׳ ואחרים (עורכים), ירושלים וארץ-ישראל, ספר אריה קינדלר, ירושלים, עמ׳ 88-70.
ספראי, מבני שדה – ספראי, ז׳, תשנ״ט, ״מבני השדה הקדומים – הכפר בארץ-ישראל הרומית״, קתדרה 89, עמ׳ 40-7.
ספראי, משפחה – ספראי, ז׳, תשמ״ג, ״מבנה המשפחה בתקופת השנה והתלמוד״, מלאת א, תל אביב, עמ׳ 156-129.
ספראי, נוכרים – ספראי, ז׳, תשס״ג, ״האוכלוסייה הנכרית דוברת הארמית בארץ-ישראל בתקופה הרומית״, בתוך: אופנהיימר, א׳ ואחרים (עורכים), יהודים ונכרים בארץ-ישראל בימי הבית השני, המשנה והתלמוד, ירושלים, עמ׳ 101-82.
ספראי, פשתן – ספראי, ז׳, תשמ״ח, ״תעשיית הפשתן בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד״, בתוך: בונימוביץ, ש׳ ואחרים (עורכים), ישובים, אוכלוסיה וכלכלה בארץ ישראל בעת העתיקה, תל אביב, עמ׳ 241-205.
ספראי, קהילה – ספראי, ז׳, תש״ן, הקהילה היהודית בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים.
ספראי ולין, גבע – ספראי, ז׳ ולין, מ׳, 1988, ״חפירות וסקרים באיזור משמר העמק״, בתוך: מזר, ב׳ (עורך), גבע – חפירות במשמר העמק, ירושלים, עמ׳ 214-167.
ספראי ולין, משמר העמק – ספראי, ז׳ ולין, מ׳, תשמ״ח, ״המבנה הכלכלי של גבע״, בתוך: מזר, ב׳ (עורך), גבע – תגליות ארכיאולוגיות בתל אבו-שושה, משמר העמק, ירושלים, עמ׳ 166-120.
ספראי וששון, חציבה – ספראי, ז׳ וששון, א׳, תשס״א, חציבה ומחצבות אבן, אריאל.
ספרי במדבר, מהדורת האראוויטץ, ח״ש, לייפציג, תרע״ז.
ספרי דברים, מהדורת פינקלשטין, א״א, ברלין, ת״ש.
ספרי זוטא, מהדורת האראוויטץ, ח״ש, לייפציג, תרע״ז.
ספרים חיצוניים, מהדורת כהנא, א׳, ירושלים, תש״ל.
עודד, תחרות – עודד,י׳, תשע״ב, ״ ׳היורד לאומנות חברו׳: תחרות עסקית – מסוגיית הגמרא לספרות השו״ת ובחזרה״, נתיבה ב, עמ׳ 40-29.
פויריאר, טהרה – Poirier, J.C., 2003, "Purity Beyond the Temple in the Second Temple Era״, JBL 2, pp. 247-265.
פויריאר, נטילת ידיים – Poirier, J.C., 1996, "Why Did the Pharisees Wash Their Hands?״, JJS 46, pp. 217-233.
פורת, צדק חוזי – פורת, ב׳, תשל״ג, הצדק החוזי בדין התלמודי העברי, עבודה לתואר שני, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
פינקשלטיין, אבות – פינקלשטיין, א״א, תשי״א, מבוא למסכתות אבות ואבות דרבי נתן, ניו יורק.
פיצ׳ירילו, ירדן – Piccirilo, M., 1993, The Mosaics of Jordan, Amman.
פירוש רבינו עובדיה מברטנורא, נדפס במשניות דפוס וילנא, דפוס צילום, תשל״ד ומהדורות רבות נוספות.
פליניוס, היסטוריה של הטבע – Rackham, H., Jones, W.H.S. and Eichholz, D.E. (tr.), 1938-1962, Pliny – Natural History, 10 vols., London.
פליקס, חקלאות – פליקס, י׳, תש״ן, החקלאות בארץ-ישראל בימי המקרא, המשנה והתלמוד, ירושלים.
פסיקתא דרב כהנא, מהדורת מנדלבוים, ד׳, ניו יורק, תשכ״ב.
פסיקתא זוטרתי (לקח טוב), מהדורת בובר, ש׳, וילנא, תרמ״ד.
פסיקתא רבתי, מהדורת איש שלום, מ׳, וינה, תר״מ.
פרידמן, ברייתות – פרידמן, ש׳, תש״ס, ״הברייתות שבתלמוד הבבלי ויחסן לתוספתא״, בתוך: בויארין, ד׳ ואחרים (עורכים), עטרה לחיים, מחקרים בספרות התלמודית והרבנית לכבוד פרופסור חיים זלמן דמיטרובסקי, ירושלים, עמ׳ 201-163.
פרידמן, המפקיד – פרידמן, ש׳, תשל״ח, ״ראש פרק המפקיד״, שנתון המשפט העברי ה, עמ׳ 218-209.
פרידמן, הפקר – פרידמן, ש׳, תשנ״ו, ״המילון המחקרי ללשון העברית של התנאים: ערך הבקר/הפקר; ביקורת״, סידרא יב, עמ׳ 127-113; תוספת למאמר, סידרא יג (תשנ״ז), עמ׳ 158.
פרידמן, מציאות – פרידמן, ש״י, תשל״ה, ״מציאות ברשות הרבים״, דיני ישראל ו, עמ׳ 175-169.
פרידמן, משנה ותוספתא – Friedman, S., 1999, "The Primacy of Tosefta to Mishna in Synoptic Parallels", in: Fox, H. and Meacham, T. (eds.), Introdusing Tosefta, New York, pp. 99-122.
פרידמן, פירוש – פרידמן, ש״י, תשל״ח, תלמוד ערוך, פרק השוכר את האומנין, בבלי בבא מציעא פרק ששי, מהדורה על דרך המחקר עם פירוש הסוגיות על ידי שמא יהודה פרידמן, בית המדרש לרבנים באמריקה, ניו יורק.
פרידמן, תוספתא – פרידמן, ש״י, תשנ״ג, ״תוספתא עתיקתא: ליחס מקבילות המשנה והתוספתא [א] – כל כתבי הקדש (
שבת טז א)״, תרביץ סב, עמ׳ 338-313.
פרידנברג, היתר עסקא – פרידנברג, ד׳, תרצ״ט, ״היתר עסקא בא״י במאה החמישית״, ידיעות החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ו, עמ׳ 126-123.
פרימן, תחרות – פרימן, מ׳, תשנ״ד, ״תחרות מסחרית בהלכה היורד לאומנות חברו״,בתוך: כורך, צ׳
(עורך), ספר ישרון, ירושלים, עמ׳ 116-113.
פרנטיס, כתובות – Frentice, W.K., 1908, "Publication of an American Archaeological Expedition to Syria", III, Greek and Latin Inscriptions, New York.
פרנצוס, אונאה – פרנצוס, י׳, תשמ״א, ״ביאורים ובירורים בדיני אונאה״, סיני פט, עמ׳ קלה-קמד.
פרקר, טהרה – Parker, R., 1983, Miasma: Pollution and Purification in Early Greek Religion, Oxford 1983.
צ׳צ׳י, ברונזה – Ceci, De C., 1854, Piccoli Bronzi del Real Museo Borbonico distinti per categorie in dieci tavole descritte e disegnate, Museo Nazionale di Napoli, Napoli.
צ׳ריקובר ואחרים, פפירוסי מצרים – Tcherikover, V.A. et al., 1957, 1960, 1964, Corpus Paptrorum Judaicarum I-III, Cambridge.
קארל, הערות – קארל, צ׳, תשי״ז,״הערות והארות לכמה משניות״, סיני מא, עמ׳ שעב-שעח.
קארל, שומרים – קארל, צ׳, 1936, ״דיני ארבעת השומרים במשפט העברי והתפתחותם״, תרביץ ז, עמ׳ 258-252.
קדמוניות היהודים, יוספוס פלביוס, מהדורת שליט, א׳, ירושלים ותל אביב, תשכ״ז.
קדמוניות המקרא, הספרים החיצוניים, מהדורת הרטום, א״ש, תל אביב, תשכ״ט.
קול הרמ״ז, פירוש הרמ״ז על המשניות (ר׳ משה זכותא), ירושלים, תשנ״ט.
קינדלר, הטביעה היהודית – קינדלר, א׳, תשמ״א, ״הערות נומיסמאטיות על הטביעה היהודית בסוף ימי הבית השני״, בתוך: אופנהיימר, א׳ ואחרים (עורכים), פרקים בתולדות ירושלים בימי בית שני; ספר זיכרון לאברהם שליט, עמ׳ 282-271.
קלאודיוס פטולמאוס, גאוגרפיה – Claudius Ptolemy, 1991, The Geography, Stevenson, E. L. (ed.), New York.
קלינמן, שורת הדין – קלינמן, ר״ש, תשס״ג, ״כפיית נורמות של ׳לפנים משורת הדין׳ על גופים ציבוריים״,בתוך: אולשטיין, ט׳ (עורכת), ספר שמגר, א, תל אביב,עמ׳ 504-469.
קלרק, מנהגים יהודיים – Clarke, W.M., 1992, "Jewish Table Manners in the CenaTrimalchonis״, Classical Journal 87, pp. 257-263.
קפלן, תחרות – קפלן, נ׳, תשנ״ג, ״יורד לאומנות חברו: תחרות מסחרית בהלכה״, מספרא לסייפא 45-44, עמ׳ 56-48.
קראוס, ארכאולוגיה תלמודית – Krauss, S., 1966, Talmudische Archaeologie, Hildesheim.
קראוס, מילון – Krauss, S., 1899, Griechische und Latiniusche Lehnwörter Talmud, Midrash und Targum, Budapest.
קראלינג, דורה אירופוס – Kraeling, C.H., 1956, The Synagogue, New Haven.
קרום, תלבושת – Croom, A.T., 2002, Roman Clothing and Fashion, Port Stroud.
ראטנער, אהבת ציון וירושלים – ראטנער, ד׳,תרס״א-תרע״ג, אהבת ציון וירושלים, וילנא.
רבינוביץ׳, דקדוקי סופרים – רבינוביץ׳, רנ״נ, תש״כ, דקדוקי סופרים, ירושלים.
רבינוביץ, שערי תורת ארץ ישראל – רבינוביץ, ז״י, ת״ש, שערי תורת ארץ ישראל, ירושלים.
רבינוביץ, שערי תורת בבל – רבינוביץ, ז״י, תשכ״א, שערי תורת בבל, ירושלים.
רבן, סקר –רבן, א׳, תשמ״ג, סקר ארכאולוגי של ישראל, מפת נהלל 28 23-16, ירושלים.
רגב, אינדיבידואליזם – Regev, E.,2000, "Pure Individualism: The Idea of Non-Priestly Purity in Ancient Judaism״, JSJ 31, pp.176-202.
רגב, חשמונאים – Regev, E., 2013, The Hasmoneans:Ideology, Archaeology, Identity, Göttingen.
רגב, טהרה – Regev, E., 2000, "Non-Priestly Purity and its Religious Aspects According to Historical Sources and Archaeological Findings", in: Poorthius,M.J.H.M. et al. (eds.), Purity and Holiness: The Heritage of Leviticus, Leiden, pp. 321-374.
רובין, אבל – רובין, נ׳, תשל״ב, ״ ׳מתאבל עליו מתאבל עמו׳ – ברור סוציולוגי של מקורות בספרות התלמודית על היקף הקרבה המחייב אבל״, בר אילן י, עמ׳ 122-111.
רובין, קץ החיים – רובין, נ׳, 1997, קץ החיים, תל אביב.
רוזנטל, ירושלמי – רוזנטל, א״ש, 1983, ירושלמי נזיקין: יוצא לאור על-פי כתב-יד אסקוריאל בצירוף מבוא, על-ידי אליעזר שמשון רוזנטל; הוסיף מבוא ופירוש שאול ליברמן, ירושלים.
רוזנטל, מסורת – רוזנטל, א״ש, 1994, ״מסורת-הלכה וחידושי-הלכות במשנת חכמים״, תרביץ סג, עמ׳ 374-321.
רוזנפלד, אונאה – רוזנפלד, ב״צ, תשס״ג, ״איזוהי אונאה? לשאלת שתות האונאה וחישובה בהלכות התנאים״, דיני ישראל כב, עמ׳ 175-151.
רות רבה, מהדורת לרנר, מ״ב, תשל״א, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
ריטב״א, חדושים למסכת שבת, מהדורת גולדשטיין, מ׳, ירושלים, תש״ן.
רייס ואחרים, ג׳בלה – Riis, P.J. et al., 2004, Topgraphical Studies in the Ǧabla Plain, Copenhagen.
ריץ׳, מילון – Rich, A., 1893, A Dictionary of Roman and Greek Antiquities, with Nearly 2000 Engravings on Wood from Ancient Originals Illustrative of the Industrial Arts and Social Life of the Greeks and Romans, London.
ר״ן בפירושו לרי״ף, הודפס בתלמוד ש״ס וילנא.
רפל, שורת הדין – רפל, ד׳, תשנ״ו, ״ ׳לפנים משורת הדין׳: עיקרון אתי, מוסרי ומשפטי״, מחנים 12, עמ׳ 75-55.
רקובר, המסחר – רקובר, נ׳, 1987, המסחר במשפט העברי:פרקים בהגנת הצרכן, הסוחר והנושה, ירושלים.
רשב״א, חדושים למסכת מגילה, מהדורת דימיטרובסקי, ח״ז, נויארק, תשט״ז.
שאגת אריה, שו״ת אריה בן אשר ממץ, ירושלים, תש״ך.
שאילתות דרב אחאי גאון, מהדורת מירסקי, א׳, ירושלים, תשכ״א-תשל״ז.
שבלי הלקט, מהדורת באבר, ש׳, וילנא, תרמ״ו.
שוורץ, זונן – שוורץ,י׳, תשמ״ט, ״על זונן ובנו בייתוס״, סיני קג, עמ׳ קכ-קכב.
שוחטמן, אחריות – שוחטמן, א׳, תשל״ג, ״אחריות הנזיקין של הממלא חובה חוקית במשפט העברי״, סיני עג, עמ׳ קלז-קנד.
שטינפלד, מודה במקצת – שטינפלד, צ״א, תשל״ט, מודה במקצת, רמת גן.
שיפמן, טבול יום – Schiffman, L.H., 1994, "Pharisaic and Sadducean Halakha in Light of the DeadSea Scrolls – The Case of TEVUL YOM״, DSD 1, pp. 285-289.
שכטר, קטעי גניזה – Schechter, S.,1898, "Genizah Fragments״, JQR X, p. 636.
שערי צדק, מהדורתמודעי, נ׳, שאלוניקי, תקנ״ב.
שערי תשובה,מהדורת הירש, י״מ, לייפציג, תרפ״ח.
שפרבר, העיר – Sperber, D., 1998,The City in Roman Palestine, New York.
שפרבר, הקרקע – Sperber, D., 1978, Roman Palestine 200-400: The Land Crisis and Change in Agrarian Society as Reflected in Rabbinic Sources, Ramat Gan.
שפרבר, מחירים – Sperber, D., 1977, Roman Palestine 200-400: Money and Prices, Ramat Gan.
שפרבר, תרבות חומרית – שפרבר, ד׳, תשנ״ד-תשס״ו, תרבות חומרית בארץ-ישראל בימי התלמוד, א-ב, ירושלים ורמת גן.
שפרכר, קנים – שפרכר, ש״י, תשנ״ה, ״כשהוא חי קולו אחד
(קינים ג, ו)״, סידרא יא, עמ׳ 170-167.
שרביט, אבות – שרביט, ש׳, תשס״ד, מסכת אבות לדורותיה, מהדורה מדעית מבואות ונספחים, ירושלים.
שרידי ירושלמי – ראו גינצברג, שרידי ירושלמי.
שרלו, שורת הדין – שרלו, י׳, תשס״ח, ״שערי התנדבות: לפנים משורת הדין״, בתוך: בעדני, נ׳ (עורך), לתת; ההתנדבות והשירות הלאומי לאור המקורות, ירושלים, עמ׳ 79-78.
שרמן, שורת הדין – שרמן, א״ח, תשס״ד, ״כפיה לעשות לפנים משורת הדין״, תחומין כד, עמ׳ 50-44.
שרמר, חכמים ושלטון – שרמר, ע׳, תשס״ז, ״מדרש והיסטוריה: כוח האל ותקוות גאולה בעולמם של התנאים בצל האימפריה הרומית״, ציון עב, עמ׳ 36-5.
תגר, שורת הדין – תגר, מ׳, תשל״ח, ״צדק ומשפט: ערכו של ׳לפנים משורת הדין׳ במשפט העברי״, בתוך: הכהן, ש״י ואחרים (עורכים), נזיר אחיו; דברי תורה, הגות, מחקר והערכה; זכרון לנזיר אלהים הרב דוד כהן, ירושלים, עמ׳ 162-146.
תוספות יום טוב, נדפס במשניות דפוס וילנא, ד״צ תשל״ד, ובמהדורות רבות נוספות.
תוספות רי״ד, מהדורת נטאנזאהן, יש״ה, ירושלים, תשל״ד.
תורתן של ראשונים, מהדורת הורוויץ, ח״מ, פראנקפורט ע״מ, תרמ״ב.
תמרי, תחרות – תמרי, מ׳, ״תחרות מחירים ורווחים בעיני היהדות״, בתוך: הירשברג, ח״ז ואחרים (עורכים), ספר חיים משה שפירא (בר-אילן, ספר השנה י), רמת גן, עמ׳ 145-130.
תנא דבי אליהו, מהדורת איש שלום, מ׳, וינה, 1904.
תניא רבתי, מהדורת הורביץ, ש׳, וארשה, 1879.
תרגום השבעים – Rahlfs, H. (ed.), 1935, Septuaginta, Stuttgart.
תרגום יונתן לנביאים, מהדורת רידר, מ׳, ירושלים, תשמ״ד; מהדורת גינזבורגר, מ׳, ברלין, תרס״ב.
תרגום יונתן לנביאים, מהדורת שפרבר, א׳, ליידן, 1959 ואילך; לנביאים וכתובים: כתבי הקדש בארמית, ליידן.
תרגום ניאופיטי – Dies-Macho, A., 1968-1979, Targum Palestinese, I-IV, Madrid.
תשובות אנשי ארץ-ישראל, בתוך: ב״מ, לוין, עורך, גנזי קדם, מאסף מדעי לתקופת הגאונים וספרותם, ד, חיפה, תר״צ.
תשובות גאונים מזרח ומערב, מילר, י׳, ברלין, תרמ״ח.
תשובות גאונים קדמונים, קאסעל, ד׳, ברלין, תר״ח.
תשובות הגאונים אסף – אסף, ש׳, תרפ״ט, תשובות הגאונים, ירושלים.
תשובות הגאונים החדשות – עמנואל, ש׳, תשנ״ה, תשובות הגאונים החדשות, ירושלים.
תשובות הגאונים הקצרות – רבינוביץ, מ״א, תש״כ, שאלות ותשובות הגאונים, ירושלים.
תשובות הגאונים הרכבי – הרכבי, א״א, תרמ״ז, זכרון לראשונים וגם לאחרונים, ברלין.
תשובות הגאונים מוסאפיה – מוסאפיה, י׳, תרכ״ד, תשובות הגאונים, ליק.
תשובות הגאונים קורונל – קורונל, נ״נ, תרל״א, תשובות הגאונים, וויען.
תשובות הגאונים שערי צדק – ראו שערי צדק.
תשובות הרמב״ם, מהדורת בלאו, י׳, א-ד, ירושלים, תשי״ח-תשמ״ו.
תשובות מהרי״ץ גיאת, הוצאת באמבערגער, י״ד, פירטה, תרכ״א-תרכ״ה.
תשובות רב נטרונאי בר הילאי גאון, מהדורת ברודי, י׳, ירושלים, תשנ״ד.
תשובות רב שר שלום, מהדורת וינברג, ר״ש, ירושלים, תשל״ו.